קורס עיצוב אביזרי אופנה
דיון 2 - מושגי יסוד - חומר וצורה
...כל דבר ניתן לאנאליזה של שני מרכיבים אלו, אשר חיבורם יחד נותן לנו את הדבר עצמו". (אריסטו)"
על פי הפילוסופיה היהודית, חומר וצורה משמע: דברים מורכבים ממהותם הפנימית וממבנהם החיצוני. אין חומר בלי צורה אין צורה בלי חומר.
חומר וצורה הם מושגים הבאים לידי ביטוי במערכת היחסים שבינהם. הדוגמה הטובה ביותר להמחשת הדדיות זו היא באמצעות יצירת פיסול, כאשר האבן היא החומר והפיסול הוא הצורה. במילים אחרות ניתן לומר שהחומר הוא הבסיס הגולמי והצורה היא המשמעות המוטבעת בחומר. כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, חומר וצורה בכלל ובתחום העיצוב בפרט, לא ניתנים להפרדה ותמיד ילכו יחד. החומר... בבואנו לעצב מוצר כלשהו, ראשית עלינו לחקור ולהבין את אופי החומר והתנהגותו ע"מ שנוכל להעניק לו את הצורה המבוקשת והמשמעות הנובעת מכך. בהתאם לכך, חומר כגון עץ או אבן ישמש לעיצוב בתחום הבניין והריהוט, וחומרי הטקסטיל השונים ישמשו לעיצוב בתחום האופנה ו"לבוש הבית" (ספות, מצעים וכו'). אופי החומר נובע מתכונותיו- חומר קשה, רך, גמיש, נשפך, קר, חם, שקוף, אטום, נוזלי, מוצק, קל, כבד, אורירי, דחוס, חד, כהה... ואף יותר מכך,חומר יכול להיות מתכלה או עמיד, חסין אש או דליק, דוחה מים או סופח וכו'. כל אלה חייבים להלקח בחשבון בבחירת החומר איתו אנו רוצים לעבוד ע"מ שישרת את הפונקציונאליות של המוצר המעוצב, ולא פחות מזה, גם את המראה האסתטי שלו. הצורה... הצורה כאספקט השני בעיצוב, היא נגזרת של אופי החומר ומעניקה את המשמעות והסיפור של הפריט המעוצב. ברב המקרים, אנו כמעצבים, "נלך" עם אופי החומר כאשר נעצב את צורתו, או במהופך, אם ברצוננו להשיג צורה מסוימת, נבחר את החומר בהתאם. לדוגמה אם נרצה לעצב שמלה שתעניק לגוף קווים מחטבים באזור החזה, הירכיים והמותניים, נשתמש בבדים יציבים כגון כותנה או ג'ינס. לעיצוב שמלה קלילה ואורירית בעלת צורה דינאמית נשתמש בבדי שיפון ומשי. לפיג'מה או כותונת לילה נשתמש בבדים נעימים ומלטפים כגון פלאנל או פליס. וכו'. טקסטורה... הרחבה או למעשה תמצית של מושג החומר-צורה הוא טקסטורה. הטקסטורה חולשת על כל הסקאלה שבין חלק ועד למחוספס, עם כל דרגות הביניים שבאמצע. מושג זה מעניין בהיותו חובק, באחת, חומר וצורה יחד, כך שאופי החומר עצמו מעניק גם את הצורה באופן טיבעי, עוד לפני שנעשה בו כל עיבוד או עיצוב אנושי. לדוגמה: גזע עץ, עלה, אלמוג, תות וכו'. כמובן שרב הטקסטורות המוכרות לנו מעולם העיצוב, מיוצרות באופן מלאכותי באופן בו לוקחים חומר מסוים ומעבדים אותו ליצירה של תבליט, חריטה, שיעור או חספוס ע"מ להוסיף עניין ואופי לחומר. חומר לובש צורה... "חומר ביד היוצר" הוא המושג להבנת ההדדיות בין חומר לצורה. כך שלמעשה אותו החומר יכול לשמש עבור המעצב ליצירה של פריטים השונים במהותם. בהתאם לזאת, אריג מסוים יכול ללבוש צורה של שמלה או צורה של תיק או ספה וכו'. כלומר החומר ניתן למעצב לעשות בו כמיטב הבנתו ולהעניק לו את המשמעות או הסיפור אותו הוא רוצה לספר. דוגמה טובה מימנו היא השימוש בפלסטיק. לחומר הפלסטיק היתה בעבר תדמית נמוכה של חומר זול ועממי והוא אף נתפס כחיקוי של הדבר האמיתי. כיום הפלסטיק כ"כ פופולארי וממלא כ"כ הרבה פונקציות, באופן כזה שהוא "מתחפש" להרבה חומרים שניראים שונה במהותם (ניילון, גומי, פרספקס, ויניל ופוליאסטר הם כולם וריאציה של פלסטיק). בתחום האופנה השימוש בפוליאסטר החל כחיקוי של עור אבל אט אט ניכרת גישה חדשה כלפי הפלסטיק והוא נעשה לגיטימי ומשמש מעצבים רבים כדבר עצמו. פאקו רבאן היה המעצב שאולי נתן את הלגיטימציה לשימוש בפלסטיק (בשנות השישים) ואף נחשב למהפכן בזכות שילובים של חומרים חדשים כמו מתכת ופלסטיק בשמלות הקוטור שעיצב. בכל תקופה התפתח בעולם האופנה מראה חדש, שכיום כבר התרגלנו אליו. בימנו, בעולם המודרני של העיצוב, חדשנות היא כמעט הכרח, וכל בחירה של חומר וצורה מקבלת פרשנויות יותר ויותר מורכבות. יחד עם זאת, ניתן לזהות שתי גישות עיקריות, גישה צורנית ומעשית המדגישה את הפונקציונאליות ללא קישוטיות מיותרת, והגישה האומנותית שבה הדגש הוא על ביטוי אישי (מעולמו הפרטי של המעצב) ואמירה בעלת מסרים חברתיים ועד לביקורת עם מסרים ציניים. ******אלן רובין
